ללא קפאין
סבן אפ, דיאט סבן אפ ומירינדה.

פפסי קולה:
ב- 100 מ””ל משקה 10.6 מ””ג..

פפסי מקס
ב- 100 מ””ל משקה 12 מ””ג.

פפסי
אינו מהווה בעיה בבישול ואפיה.

פפסי מקס
הינו משקה דיאטטי המכיל את הממתיק אספרטיים, שאינו מתאים לאפייה ולבישול, משום שהוא עלול להתפרק למרכיביו ולאבד ממתיקותו, ולכן לא מומלץ להשתמש במשקאות הדיאט לבישול.
שימו לב שבהוראות השימוש שעל תווית מוצרי הדיאט שלנו אנו מציינים במפורש: “”לא לאפיה ולא לבישול”

פפסי מכיל סוכר רגיל.

אנשים שלהם חסר אנזים G6PD הם אנשים בריאים והסיכון קיים אך ורק בעת לקיחת תרופות מסוימות, חשיפה לפול או בזמן מחלה זיהומית חריפה.
במוצר לא קיים רכיב של פול אך יש להיוועץ עם רופא.

איננו יודעים אם יש קשר, יש להיוועץ עם רופא.

במשקאות דיאט משתמשים בחומר המתקה בשם אספרטיים.
הצריכה היומית המקובלת (ADI = Acceptable Daily Intake) של אספרטיים היא 40 מיליגרם לכל ק””ג משקל גוף (זאת על פי קביעה של ועדת המומחים הבינלאומית לגבי תוספי מזון JECFA וועדות מומחים נוספות מטעם האיחוד האירופי).
לפיכך, אם בליטר משקה מוגז דיאט למשל יש 240 מ””ג אספרטיים, המשמעות היא שאדם במשקל ממוצע של 65 ק””ג יכול לצרוך בערך 10 ליטר משקה מומתק באספרטיים כל יום במשך כל חייו – ועדיין לא להגיע לערך זה. חישוב זה אינו לוקח בחשבון, כמובן, מוצרים אחרים המכילים אספרטיים הנכללים בתזונתו של אותו אדם.
במשקאות פפסי אספרטיים נמצא בדיאט סבן אפ ופפסי מקס.
יש להיוועץ עם רופא.

אספרטיים הוא ממתיק מלאכותי מופחת קלוריות המורכב משתי חומצות אמינו, חומצה אספרטית ופנילאלנין. חומצות אמינו אלה הן זהות לאלה המתקבלות מתזונת בני אדם כשאנו צורכים מוצרים המכילים חלבונים כגון ביצים, בשר, דגים, גבינה, מוצרי חלב ואגוזים.
אנשים הנולדים עם פנילקטונוריה (PKU), שהיא מחלת חילוף חומרים תורשתית נדירה, לא יכולים לפרק פנילאלנין ולכן עליהם להימנע מאספרטיים.
התקנות במרבית המדינות דורשות שמוצרי מזון ומשקאות המכילים אספרטיים יציגו הצהרה על התווית המזהירה חולי פנילקטונוריה (PKU) מהימצאות פנילאלנין.
אספרטיים הינו אחד מרכיבי המזון הנחקרים באופן היסודי ביותר. קיימים למעלה מ – 200 מחקרים מדעיים התומכים בבטיחותו של האספרטיים.
האספרטיים נמצא בשימוש כבר יותר מ-30 שנה מאושר ע””י ארגוני בטיחות המזון המובילים בעולם, ביניהם אלה של וועדת המומחים הבינלאומית לגבי תוספי מזון (JECFA) , ארה””ב (FDA) ואירופה (EFSA).
האספרטיים מאושר לשימוש בכלמעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם כולל ארה””ב, מקסיקו, מדינות האיחוד האירופי, טורקיה, יפן וכמובן ישראל. חוקרים ומומחי בריאות ממשיכים לאשר שאספרטיים הינו בטוח. בטיחותו אומתה פעם אחר פעם במהלך השנים האחרונות.
במוצר קיים ממתיק נוסף- אססולפם K

מוצרי פפסי מקס ודיאט סבן אפ אינם מכילים סוכר, אך יש להיוועץ עם רופא.

מי נובה עומד בתקן 1501 מי שתיה במכלים.

קלציום כלוריד

מי נובה מייצרים אבנית בכמות מזערית ביחס למי ברז.

1. מי אקווה נובה המיוצרים בתהליך הידרו 2000 עוברים תהליכי סינון, העשרה במינרלים חיוניים וחיטוי.

2. תהליך הזיכוך הוא שלב ביצור בו עוברים המים דרך פילטרים ספציפיים המוציאים מהמים (אוסמוזה הפוכה) כמעט את כל המלחים הקיימים בהם, זאת על מנת להביא את המים למצב אחיד בו נעשיר אותם רק במינרלים החיוניים לגופנו.

במי נובה אנו משתמשים בפלואור, בכך שאר המוצרים שאנו מייצרים אין שימוש בפלואור.

“בעת ההקפאה המלחים המוספים ישקעו ויגרמו למשקעים לבנים בתחתית הבקבוק, המוצר ניתן לצריכה גם במצב זה ואין כל סכנה בצריכתו
“

לידיעה:
הניטראט הוא אחד החומרים המסיסים ביותר במים, וממזהמי מי התהום השכיחים ביותר. המקורות הנפוצים ביותר לזיהום סביבתי בניטראט הם דשנים חקלאיים, פסולת תעשייתית ועירונית, מצבורי אשפה, אתרי גידול בעלי חיים ומערכות לטיפול בשפכים.

רמת החנקות במי נובה הם סביב 1 מ””ג לליטר מים ומאחר וחלק גדול מהזמן זה פחות מ- 1 הערך לא מוזכר בתווית.
בישראל ריכוז הניטראט המירבי המותר במי שתייה עומד על 70 מיליגרם לליטר.

הכלורידים משמשים אינדיקציה כללית לרמת המלחים במים.
רמת הכלורידים המותרת במי שתייה בישראל היא עד 600 מג”ל, בעוד שהמשרד לאיכות הסביבה האמריקאי (EPA) וארגון הבריאות העולמי קבעו את הרמה המותרת עד 250 מג””ל

“טמפו החליטה לרענן ולחדש את האריזה של מי נובה שכלל שינוי של הבקבוק ועיצוב תווית, כמו כן כחלק מהשינוי שיפרנו את האחיזה בבקבוק.
המוצר נותר אותו המוצר בדיוק לא שינינו את מינון הפלואור משהיה בעבר. “

מי באר

הוספת פלואור למי השתייה הוכחה על ידי מחקרים בינלאומיים רבים כבטוחת לשימוש ויעילה במניעת מחלות השן ומועילה לבריאות השיניים.
המחקרים הרבים בוצעו על ידי האגודה האמריקאית לרפואת שיניים ADA והמרכז לבקרת מחלות בארצות הברית CDC.
רמת הפלואור במים היא רמה בטוחה לצריכה בכמויות צריכת מים סבירות , על פי *טבלה מצורפת כאשר צריכת המים היא כ 3.7 ליטר ליום (*רמה מומלצת לגבר)
צריכה יומית מי אקווה נובה 3.7 ליטר מכילה כ 1.295 מ””ג פלואור, EPA (משרד הגנת הסביבה האמריקאי) ממליץ על מקסימום 2.0 מ””ג פלואור למבוגר ליום.

מגנזיום הינו מינרל חיוני שהכרחי לתפקוד תקין של התאים בגוף. זהו המינרל הרביעי בשכיחותו בגוף, ושני בשכיחותו בתאי הגוף. מינרל זה חשוב לפעילות התקינה של מערכות שונות בגוף כגון מערכת הלב וכלי הדם, מערכת החיסון, מערכת העצבים העצמות והשרירים.

“מי אקווה נובה נקראים מים מזוככים purified ולא מים מזוקקים refined
מים מזוככים הם מים שעברו תהליך זיכוך מיוחד (ניקיון) שאלחריו מתבצעת הוספה של מינרלים ומלחים בהתאם להמלצות צריכה יומיות.
מים מזוקקים הם מים ללא כל מלחים ומינרלים שעברו הפרדה בתהליך של זיקוק ואכן אינם מומלצים לשתייה.”

“תרכובת ארומטית המופקת מקליפה של עץ. הכינין אחראי על הטעם המריר של המוצר.

לידיעה:
בעבר משקה נצרך במקור באזורים טרופיים מוכי מחלת המלריה של דרום מזרח אסיה ואפריקה. המטרה הייתה להילחם מראש בהתפרצות המחלה באמצעות טיפול מונע אשר יבוצע כחלק ממהלך החיים הרגיל. במשך הזמן התברר כי צריכה של מי טוניק מסייעת גם להקלה על כאבים הנובעים מהתכווצות שרירים.”

כמות הכינין במשקה הינה בהתאם לתקנים במשקאות קלים.
הכמות הקיימת במשקה נועדה רק להקנות מרירות למשקה ואינה משמשת כתרופה.

המים שמשמשים יצור מי סודה עוברים:
• סינון חול (מיכל עם חול קוורץ, להוצאת מרחפים וחלקי צנרת ).
• חיטוי המים עם כלור חופשי.
• סינון פחם להוצאת הכלור.
• סינון סופי בפילטר עדין (10 מיקרון).
• מעבר דרך מנורת UV לחיטוי נוסף של המים.
• למילוי משקאות כולל סודה.

הכמות הקיימת במי שתייה של המפעל, היא הכמות שישנה במי סודה, 10 מ”ג נתרן ל-100 מ””ל מי סודה.
אין מלח בסודה ואין תוספת של נתרן למים.

מים מטופלים, כלומר מים שעברו תהליך סינון.

. מופק בתהליך כימי ואינו מכיל כל רכיבי שעורה או חיטה

סודה בטעמים למון ליים.

במוצר אין ממתיקים, הטעם נובע מתמציות טעם וריח.

המים של סאן בנדטו הם מים מינרליים ולכן אין מכילים פלואור.
לידיעה: פלואור אינו מופיע בטבע בצורה נקייה.

המספר המוטבע בתחתית הבק’ בד”כ מציין את מספר התבנית בה יצרו את הבקבוק לצורך עקיבות של המפעל.

מוגז
מדובר ב- CO2 (פחמן דו חמצני).

לא מוגז
מדובר בחנקן, גז אינרטי לשמירה על צורת הבקבוק (נעשה גם במוצרים הלא מוגזים).

מדובר בחומר בשם פוליאתילן טרפטאלט או בקיצור PET. זהו פלסטיק קל, חזק ושקוף, המאושר לשימוש לאריזת מזון ומשקאות, אשר לא כולל ביסנפול A.

הגופרית (סולפט) הינו מנירל המהווה חלק בלתי נפרד מהרכב המים כמו, סידן ומגנזיום, אשלגן וכד’.

מוצרים רבים נושאים תווים וסמלילים המיועדים להעיד על התכונות של מוצרים אלו.
קוד הסמלים הבינלאומי (באנגלית: “”SPI Resin Identification Coding System””) מגדיר את אופן הסימון של מוצרי פלסטיק שונים. הסימון מבוסס על סמל המחזור כשבתוכו מספר, ולעתים מתחתיו אותיות קיצור לסוג החומר.
1 מציין שהחומר ממנו עשוי הבקבוק הינו PET (פוליאתילן).

מדובר בסידן ומגנזיום אשר מצויים ברמה גבוהה יחסית במי סן בנדטו.

בתהליך הקפאה אן חימום (מעל 60 מע””צ) הסידן והמגנזיום מתגבשים והופכים לחלקיקים.
לכן על גבי התווית מצויין שיש להחזיק את המוצר במקום מוצל, קריר ולא להקפאה.
יש לציין בפני הצרכנים כי המוצר בטוח לצריכה.

ניתן להקפיא, אך יש לקחת בחשבון כי בעת ההקפאה נוצרת התגבשות מינרלים אשר באה לידי ביטוי בהופעת חלקיקים לבנים קטנים.
אין חשש בריאותי בצריכתם.

סן בנדטו
מופק מבארות סאן בנדטו (11-15) ומיוצר ע””י אקווה מינרלה סאן בנדטו בע””מ. בונציה שבאיטליה.

סן פלגרינו
מקור המים של סאן פלגרינו הוא בכפר סאן פלגרינו תרמה (THERME) זהו מקור המים היחידי ממנו שואבים, כ-60 ק””מ צפון מזרחית למילאנו שבאיטליה.”

סן בנדטו
הוספת גיזוז חיצוני.

סן פלגרינו
מכילים באופן טבעי פחמן דו חמצני אך מוסף להם עוד במהלך הבקבוק , לכן המים נקראים מים מינרליים טבעיים מוגזים.

מוצרים שונים לגמרי.
שנדי מבוסס על בירה בטעמי פירות עם כמות נמוכה של אלכוהול (במשפחה יש- אבטיח, תפוח, מלון, לימון ועוד טעמים משתנים).

ביטר למון משקה מוגז המבוסס על סודה עם טעמי לימון ומכיל כינין (במשפחה יש- טוניק, גינגר אייל, פאנק טוניק וביטר למון)

משפחת ג’אמפ מחולקת ל-3 סוגים:
משקאות עם פולפה
במשקאות מסוג זה ניתן לצפות לתאי פרי (חתיכות פרי) וגרעינים קטנים.
תפוזים, אשכולית ודיאט אשכולית.
משקאות עכורים
תותבננה ומנגו פסיפלורה.
משקאות צלולים
תפוחים וענבים.

צבע טבעי – רכז גזר
גאמפ תות בננה.
ללא צבעי מאכל
גאמפ אשכולית, דיאט אשכולית,, מנגו פסיפלורה.
לא טבעי
גאמפ תפוז- צבע כתום, בטא קרוטן.
גאמפ ענבים ותפוח- צבע חום, צבע מאכל קרמל.

כן.

חומצה מאלית
חומצה שנמצאת בפירות, בעיקר בתפוחי עץ, תפקידה לתת את החמיצות האופיינית למוצר.

חומרים המשמרים:
E-202 – פוטסיום סורבט.
E-242 – ולקורין.
E-223 – סולפיט.
תפקידם השילוב של שלושתם נותן הגנה על המוצר ומונע את קילקולו.

המוצר דיאט אשכולית מכיל סוכר ותופסת של ממתיקים מלאכותיים בהתאם להגדרת ת””י 1145 משקה המוגדר כדיאט יכיל עד 20 קק””ל ל 100 מ””ל.
חלק מהסוכר מגיע מהפרי וחלק מוסף בתהליך הייצור.

אלה סוגי מסמיכים (מייצבים),המשמשים בתעשיית המיצים.
תפקידם למנוע היווצרות של טבעות צבע, הצטללות של המשקה וכד’.

בתרכיז ובסיידר אין תוספת סוכר, כל המתיקות שבמשקה באה מתרכיז תפוחים.
לאחר דילול של התרכיז לפי ההנחיות מקבלים משקה עם 10% סוכרים.

כ- 55% סוכר שמקורו בתפוח עץ, אין תוספת סוכר בתהליך היצור.

כן

לפי המוגדר בתקן הישראלי הסימון הינו עבור משקה לאחר דילול ולא תרכיז (צרכן לא אמור לשתות תרכיז).
בכל אופן שיעור הפחמימות של הרכז, פחמימות זה 66 גר’ והאנרגיה היא 264 קלוריות ב- 100 מ”ל.

עפ”י חוק הפקדון רק על משקאות יש החזר היות וסיידר הינו תרכיז להכנת משקה הוא אינו מחוייב בפקדון.

כן.

ללא קליפת התפוח.

המוצר שלנו מכיל 100% פרי ללא תוספת סוכר וחומרים משמרים. הכנת הסיידר הינו מתכון סודי שאין באפשרותינו למסור.

שילוב של צבעים וזנים לקבלת הטעם הטעים וההרכב המדויק התואם את דרישות האיכות, הטעם והצרכן.

הרכז אינו מכיל חומרים משמרים.
התהליך שהתפוחים עוברים: סחיטה סינון וריכוז.

סיידר הגליל אינו מכיל חומרים משמרים ולכן אין לו הגנה מפני קלקול מיקרוביאלי ולכן מומלץ לשתות את המיץ כבר באותו היום.
לגבי בקבוק התרכיז מומלץ לסגור אותו היטב ולשמור אותו במקום הקר ביותר במקרר.

מקור הנתרן הינו מהתפוח.
המשקה הוא 100% פרי ללא תוספות פרט למים.

בריקס = פחמימות / סוכר
בסיידר הגליל יש 12 בריקס במשקה מוכן= 55 בריקס בתרכיז.

מים מטופלים ומים שעברו טיפול של אוסמוזה הפוכה (סינון מאוד דק).

כל משקאות ה-XL מכילים קפאין וטאורין.
מאחר ולא ידועה לנו השפעתם של רכיבים אלו על חולי סוכרת אנו כותבים “אינו מומלץ לחולי סוכרת…”
יש להיוועץ עם רופא.

טאורין הוא חומר טבעי שחיוני לתפקודים רבים בגוף.
תפקידו כאן הוא להצטרף לקפאין ולסוכר, ויחד איתם להוות מקור לאנרגיה מיידית. מחקרים שנערכו בסין גילו שלטאורין יש גם השפעה נוגדת חרדה על חיות מעבדה, ובמחקר אחר התגלה שטאורין חיוני לחיזוק השרירים הראשיים ולשיפור יכולת המאמץ בעכברים.

הסימון הוא דרישה של משרד הבריאות בין היתר לצורך הקטנת צריכת האלכוהול.

נקודת צבע בתחתית הינו סימון של יצרן הפחיות לצורך עקיבות, אין שום השפעה על המוצר או על איכות האריזה.

“תהליך פיסטור נועד להשמיד בחום שאריות של שמרים ומיקרואורגניזמים שעלולים לקלקל את טעם המשקה לאורך זמן.
תהליך של חימום הבירה לטמפרטורה של 62 מעלות וקרור לאחר מכן.”

כן.

בבירה לבנה ובירה מאלט של תוצרת טמפו אין שמרים.
למעט גולדסטאר UF שמוסיפים שמרים במהלך התסיסה ובסוף התסיסה מרחיקים אותם ע”י סינון.
ישנם אמנם בירות מיוחדות בשוק שהן “בירות עכורות” הכוללות גם שמרים.

“יש לציין שלבירה אנו לא מוסיפים סוכר בתהליך הייצור ומקור הפחמימות והסוכרים הינו מהלתת.
כלל סוכרים (חד+דו סוכרים): קטן מ-0.5 גר’ ל-100 מ””ל משקה.
פחמימות: כ- 2.5 גר’ ל-100 מ””ל משקה.
לא מצוין בסימון התזונתי מאחר ומדובר במשקאות משכרים.”

בבירה יש ריכוז נחושת קטן מ-30 מיקרוגרם למ”ל, אבץ קטן מ- 10 מיקרוגרם למ”ל.

“טמפו מייצאת את בירה גולדסטאר למדינות הבאות :
ארה””ב
אנגליה
רוסיה
גרמניה
קנדה
אוסטרליה”

תהליך יצור הבירה נמשך בין 22 יום לחודש.

גולדסטאר UF היא בירה לאגר כהה מעוננת המיוצרת ללא סינון ובכך משמרת את טעם הבירה הראשוני, מעבה את כתר הקצף הסמיך שלה ומתאפיינת בגוף מלא.

גולדסטאר לא מסונן מיוצר ללא תהליך הסינון.

“הבירה מיוצרת ללא תהליך הסינון כתוצאה מכך לבירה מראה עכור/מעונן.
העכירות מורכבת מרכיבי בירה( בעיקר מחלבונים ושמרים).

עם הזמן נוצר משקע בצבע בהיר בתחתית הבקבוק (המשקע הינו חלק מהמוצר).
לחוויית שתייה אופטימלית מומלץ להפוך את הבקבוק בעדינות לפני פתיחה (דגש על בעדינות).

יתכן מצב בו יוצר משקע כתוצאה מקלקול המוצר או המצאות גוף זר.
בכל תלונה על המצאות משקע יש לוודא שבנוסף להמצאות המשקע לא מתלוננים על דברים נוספים, כגון: טעם לוואי, ריח לוואי, פטריות, עובשים, גופים זרים וכו’…

– שינוי בטמפרטורות מיצוי סוכרים והגדלת כמת הלתת במתכון.
– זמן בישול ארוך יותר שלב ההבשלה נמשך פי 3 כדי אפשר פיתוח טעמים מורכבים, עמוקים ואמוזנים.

התוצאה היא בירה בצבע נחושת עמוק עם ראש קצף אוורירי בצבע שמנת. הבירה בעלת ארומה מאלטית פריכה וקרמלית עם נגיעות של פירות יבשים חומים ורמז לשקדים/ מרציפן.
טעמה מתקתק עם מרירות כשותית קלה מאזנת לצד רמיזות לאגס ותפוח עץ אדום.
אלכוהול לפי נפח -10%
72 קלוריות ל 100 מ””ל

אם בפחית כתוב דצמבר 2012 כוונה עד סוף חודש דצמבר.

“אין שום סכנה בריאותית לשתיית בירה שפג תוקפה.
בירה שפג תוקפה היא כבר לא במיטבה.

יש לציין שלבירה אנו לא מוסיפים סוכר בתהליך הייצור ומקור הפחמימות והסוכרים הינו מהלתת.
כלל סוכרים (חד+דו סוכרים): קטן מ-0.5 גר’ ל-100 מ””ל משקה.
פחמימות: כ- 2.5 גר’ ל-100 מ””ל משקה.
לא מצוין בסימון התזונתי מאחר ומדובר במשקאות משכרים.

8.5 גר’ /100 מ”ל פחמימות, מתוכן 6 גר’ /100 מ”ל סוכרים.

אין הבדל ברכיבים יש הבדל במינונים של הבקבוקים כדי שיתאים יותר לחיך האמריקאי כיוון שהמאלט סטאר מוצר שאנו משתמשים בו יותר לייצוא בחו”ל

רכוזי האלומיניום הם מתחת ל-0.1 מ”ג לליטר.

יש לציין שלבירה אנו לא מוסיפים סוכר בתהליך הייצור ומקור הפחמימות והסוכרים הינו מהלתת.
כלל סוכרים (חד+דו סוכרים): קטן מ-0.5 גר’ ל-100 מ””ל משקה.
פחמימות: כ- 2.5 גר’ ל-100 מ””ל משקה.
לא מצוין בסימון התזונתי מאחר ומדובר במשקאות משכרים.

בבירות הלבנות אנו מציינים רק את הערך הקלורי הכולל המופיע על תוית.
ריכוז האלכוהול עבור בירה נשר לבנה היא 3.8% ,הריכוז הנמוך ביותר מבין כל הבירות.

8.5 גר’ /100 מ”ל פחמימות, מתוכן 6 גר’ /100 מ”ל סוכרים.

לא, במוצר אין סירופ תירס

לכל מוצר יש טבלה תזונתית ב- 100 מ””ל משקה.
מה שהלקוח צריך לעשות זה להכפיל את כמות הפחמימות ב- 100 מ””ל משקה ב- 5= 42.5 גרם פחמימות.

כ- 0.3 מ”ג/ליטר

לא.

קיים סוכר בשם פרוקטוז וממתיק בשם סוכרלוז. קיים סוכר בכמות מופחתת.
הרכיבים מופיעים על גבי התוית.

לא.

בנשר מאלט יש כ-50 מ””ג לליטר סידן, ריכוז האלכוהול עד 0.5 אחוז בנפח.

המים לתהליכי הייצור בחברת טמפו הם מי באר או מי מקורות העוברים תהליכי סינון ניקוי וחיטוי לפי תקנים מחמירים מקומיים ובינלאומיים.

כמות סוכר(חד+דו סוכר) בדיאט מאלט הינה: 2.5 גרם ל- 100 מ”ל משקה.

כמות פרוקטוז בדיאט מאלט הינה: 1.6 גרם ל- 100 מ”ל משקה.

מצויין על גבי התווית- סוכרלוז.

אין למוצר תו א.י.ל ולכן יש להיוועץ עם רופא.

בכל טעמי משקה ברקדי בריזר אין גלוטן

בירה מרפי’ס היא בירה מסוג סטאוט אירי.
בירות אלה נמזגות עם תערובת חנקן ולא רק עם פחמן דו חמצני כמשקאות מוגזים אחרים.
בועות החנקן קטנות בהרבה מאלה של הפחמן הדו חמצני ולכן הבירה מרגישה בפה כאילו היא איננה מוגזת.
אפקט זה מושג בזכות קפסולת לחץ מיוחדת הנמצאת בתוך הפחית המשחררת לתוכה את תערובת החנקן בעת פתיחת הפחית.
אם מציצים לתוך פחית מרפי’ס או מנערים אותה לאחר שמרוקנים אותה, אפשר לראות בתוכה מעין כדור פלסטיק לבן – זו קפסולת הלחץ המדוברת. בעת המזיגה לכוס ניתן לראות שמתרחשת בה מעין מערבולת בצבע חום בהיר ולאחר כמה דקות נבנה ראש קצף בצבע קרמי בראש הכוס והבירה שמתחת נהיית שחורה.
זה המצב התקין ובמרפי’ס לא חוסכים במאמצים על מנת להבטיח שכך יהיה שכן זו הדרך המיטבית להינות מבירות סטאוט איריות.
על התווית בעברית שעל דופן הפחית כתוב “”בפחית קיים מתקן ייחודי אשר מספק לבירה ארומה עדינה וקצף משובח, יש להשאיר את המתקן בתוך הפחית.”” גם על הפחית עצמה בכיתוב באנגלית מוסבר שבפחית יש את אותו מתקן פלסטיק.

בקיצור, אין צורך להיבהל, הבירה היא תקינה וכך היא צריכה להיות.

אין טעות בהדפסה, סה”כ במשקה יש 50% רכז תפוחים.
החלק הראשון של 43.5% הוא רכז תפוחים עם סירופ גלוקוז, כתוב בתווית מיץ תפוחים מרכז וסירופ גלוקוז מותססים, ה- 7% הנותרים הם רק רכז תפוחים.

הסטרונגבואו אינו מכיל גלוטן (נותן מענה לרגישים לגלוטן) הוא מותג הסיידר הנמכר בעולם, מבית היינקן.
סיידר אלכוהולי עם 4.5% אלכוהול , המרכיב שלו הוא רכז תפוחים

מדובר בבירת חיטה ומה שמיוחד בבירה מהסגנון הזה הוא שיש שמרים בבקבוק, בגלל זה גם לשוב לערבב קצת לפני מזיגה של הרבע האחרון של הבקבוק שהוא גם הכי טעים.

לעיתים נוצרים גבישים ביין לבן, ואפילו ביין אדום שאת חלקם אפשר לראות על תחתית הפקק. זאת חומצה טרטרית המתגבשת בטמפרטורות קרות. כאשר מובלים היינות, במיוחד בחודשים קרים, הם נחשפים לעיתים קרובות לטמפרטורות נמוכות מספיק כדי לאפשר לגבישים אלה להיווצר ולשקוע.
כמו במשקעים אחרים ביינות אדומים, גבישים אלה פשוט הם חומרים שאינם דרושים ליין ולכן הוא מפריש שאותם. הם נמסים בפה ואין סכנת היפגעות או נזק בריאותי מהם.

כן.

“הערק והיינות שלנו לא מכילים גלוטן.
החוק מחייב סימון של מוצר המכיל גלוטן בשיעור העולה על 20 חל””מ ולכן במידה ויש גלוטן במוצר יופיע סימון על התווית.
אנחנו ממליצים לכל אדם הרגיש לגלוטן לקרוא את המסרים המופיעים על התווית טרם השימוש. יש לשים לב למוצרי ייבוא ואדיר סחר.”

“ביסולפיט/ גופרית דו חמצנית הוא חומר אנטיבקטריאלי שמוסיפים ליין, המונע את הפיכתו של היין לחומץ.
גופרית דו-חמצנית נוצרת גם באופן טבעי בתהליך התסיסה, אך לא בכמויות שמספיקות לשימור היין ולכן מוסיפים חומר זה.
בנוסף להיותה של הגופרית הדו-חמצנית חומר אנטיבקטריאלי, היא מעכבת את פעילותם של השמרים ובכך מונעת המשך תסיסה בבקבוק ביינות שבהם עדיין קיים סוכר (יינות קינוח, יינות חצי יבשים).
כיום, קיימת תקנה המחייבת לציין על גבי התוויות שהיין מכיל גופרית דו-חמצנית, מהסיבה שקיימים באוכלוסיה אנשים הרגישים לחומרים אלו.
דווקא היינות האדומים היבשים הם אלו בעלי הכמות הקטנה ביותר של גופרית דו-חמצנית, גם בגלל היותם יבשים וגם בגלל שתהליך ייצור היין האדום מתבצע עם הקליפות בזמן התסיסה-בהן קיימים חומרים משמרים טבעיים.
על אף שמצוין ע””ג התווית שהיין “”מכיל סולפיטים””, אין צורך להימנע מצריכה של יין.”

“בהנחה ושומרים על תנאי אחסון נאותים ניתן להשתמש ביין:
יין אדום
תלוי לפי סוג היין יכול לנוע בין 4 שנים עד 10 שנים.

יין לבן
שנה עד שנה וחצי.

יין מתוק
יכול להחזיק שנים רבות.”

תמיד עדיף לסיים יין שנפתח, אולם אם לא אז ניתן לשמור בין 3- 4 ימים.

בגדול, משתדלים להכין את אותם ענבים מידי לאותם מוצרים , למרות זאת, לשינויי מזג האויר ההשפעה שלו, ועדין יש לנו מספיק ענבים כדי לשמור על אחידות המוצר לאורך זמן.

רשום על גבי התווית.

סוגי יין מבושלים:
ריזרב ארועים, קלאסיק ארועים, בן עמי , מרום גליל פויזן.

לא

“חתם סופר פ””ת.
רבנות ראשית לישראל.
כשר למהדרין בהשגחת הרבנות גזר”

חתם סופר איננו מכיר בהסדר של היתר מכירה, ולכן אינו נותן כשרות ליינות משנה שביעית.

יוסי פרומוביץ 050-7364705

אין מכירה, רק למסעדות בתי מלון וכאלה.

“משקעים באופן טבעי הם תוצר לוואי של תהליך ההזדקנות של יינות אדומים. הפיגמנטים שביין נוטים להתפרק מהיין ולשקוע. הם מתלכדים לעתים עם הטאנינים ויוצרים שרשרות ארוכות וכבדות המרחפות בתוך הנוזל.
המשקעים הם טבעיים לחלוטין ביינות מתיישנים ולא מזיקים, אף כי לעיתים יכולים לגרום לקצת מרירות. מומלץ למזוג בעדינות יין עם משקעים לכלי אחר תוך השארת המשקעים בבקבוק במקורי וע”י כך לקבל יינות נקיים יותר. משקעים ביין לא מעידים בהכרח כי היין מקולקל.”

ביין מתוק.

צריכה סבירה לאדם עד 2 כוסות ביום עדיף בסוף היום לאחר יום עבודה, (או אחרי שהשכבנו את הילדים לישון), מסייעת לתחושות של רוגע ונינוחות (יין יבש) הפרזה, גורמת בדיוק להפך ולכן יש להימנע מלעבור על הכמות המומלצת.
החשיבות של לא להגזים בשתייה של מוצר המכיל אלכוהול וכמובן שלא לנהוג לאחר שתייה.
לחולי סוכרת יש להיוועץ ברופא.

ההמלצה של משרד הבריאות וארגוני הבריאות בעולם לנשים בהריון היא להימנע באופן מוחלט משתיית אלכוהול וזאת מאחר וטרם נקבעה כמות שתייה מקסימאלית מותרת ומוכחת.
יש להיוועץ עם רופא.

פקק השעם מעצם היות מוצר טבעי אינו אחיד מבחינת מבנה ולכן יכול להיות זליגה של היין.
גורם נוסף שיכול לגרום אחסון היין במקום חם מאוד דבר שגרם לתסיסת היין

הפקק יבש כתוצאה מאחסון לא תקין של היין (לא אוחסן בשכיבה) או שהחולץ פקקים אינו תקין ולמעשה מפוצץ את הפקק.

היין כנראה מחומצן ואינו ראוי לשתיה

באיזור 18-21 מע”צ.

לאחר קירור במקרר

בציר (קטיף ענבים ) מתקיים מידי שנה בחודשים אוגוסט – אוקטובר עם זליגות קלות של שבוע לפני ושבוע אחרי

כנראה היין התחמצן ואינו ראוי לשתיה

100%

100% מיץ ענבים.

על הבקבוק יופיע קוד יצור, התאריך בו מילאו את הבקבוק.
ליין אין תאריך תפוגה באישור משרד הבריאות.
הסיבה היא שיינות מתיישנים ומתקלקלים בזמנים שונים ולא ניתן לחזות מתי היין יפסיק להשתבח ויתחיל להתחמצן ולהתקלקל.
מאחר ויין מקולקל אינו מסוכן לבריאות אלא רק לא טעים לשתייה, הוחלט שאין צורך להטביע תאריך תפוגה שגם ככה לא ינבא את המציאות.

“יינות מושפעים מחום, אור, וזעזועים לכן מומלץ.
1) לשמור את היין בטמפרטורה הנמוכה מ20 מעלות.
2) לשמור את היין בחושך.
3) לשמור את הבקבוק שוכב על צדו.

לידיעה:
מאחר ולפקק השעם כמו כל עץ, יש נטייה להתייבש ולהתכווץ, כאשר הוא מתכווץ (יכול לקחת כמה חודשים) יכול להיווצר פתח בין הפקק לפיה שממנה יחדור חמצן ליין ויקלקל אותו במהירות (תהליך חימצון טבעי).
לכן, כשאר משכיבים את הבקבוק, היין בא במגע עם הפקק ושומר עליו רטוב מבפנים.
ככה הפקק לא יתייבש ויישאר נפוח ואטום לחמצן מבחוץ. “

לא. יין שעובר הקפאה מתקלקל.

כן , יין שחשוף לשמש מתקלקל!

3-6 חודשים תלוי בזן ובשנת הבציר

המוצר מיץ אננס של גומקס מיוצר מרכז.
לפי תקן 52 מיצי פירות ותרכיזיהם אנו מחויבים לרשום ברכיבים שהמוצר מכיל מים ושהמוצר מיוצר מרכז.

לידיעה:
בתהליך ייצור הרכז לוקחים אננס ומוציאים לו את הנוזלים (המים) ומה שנשאר זה רכז מרוכז בעל בריקס גבוה.
בתהליך ייצור המיץ לוקחים את הרכז ומוסיפים לו מים עד שמגיעים לבריקס שמתאים למיץ אננס.
לדוגמא אם הבריקס של אננס הוא 13 ורכז אננס 30 אז מוסיפים מים עד שהרכז מגיע לבריקס 13 כמו באננס מקורי, וכך יוצרים 100% מיץ אננס שיוצר מרכז.

“לעיתים בפתיחה הראשונה הגולה נדבקת אז צריך לנער קצת.
“

“תהליך יצור השיבאס נמשך לפחות כ- 12 שנה ולכן המספרים הם תאריך הביקבוק ולא היצור.

לגבי הזיהוי, הקוד על הקפסולה של הפקק צריך להיות זהה לקוד שמוטבע על הבקבוק וכמו כן יש לבצע השוואה של הרחה וטעימה עם שיבאס אחר.”

יש לבדוק האם מדובר על בקבוק של טמפו? במידה וכן,
החותמת נמצאת בצידו האחורי של הבקבוק במדבקה השקופה בעברית.

כמוצר המכיל 40% אלכוהול ו – 60% מים, תקפא וודקה בטמפרטורה של 24- מעלות.
אבסולוט וודקה מיוצרת ממרכיבים טבעיים בלבד ואין בה תוספות מלאכותיות כגון חומרים נוגדי קיפאון – אנטי פריז.
לעיתים, המקפיא הביתי יכול להגיע עד לטמפרטורה של 16\18 מעלות, במידה וטמפרטורת המקפיא נמוכה מדי או במקרים שהבקבוק צמוד לגוף הקירור, יתכן ואבסולוט וודקה תקפא מהר יותר מוודקות אחרות.
עובי זכוכית הבקבוק גם היא רלוונטית, זכוכית דקה יותר תגרום לוודקה לקפוא מהר יותר מוודקות אחרות.
עובדה זו רק מחזקת את היותה של וודקה אבסולוט נקייה, טהורה ואיכותית יותר.

בקבוקי הטעמים של אבסולוט לא מגיעים עם פורר מובנה (עם פס אדום) אלא פקק רגיל הסיבה לכך היא שקשה לזייף טעמים וגם הם אינם פופולאריים כמו הוודקה הרגילה.

לא קיים למוצר תאריך תפוגה.